הגעגוע לחיי הקיבוץ הישנים ולערכים החברתיים אותו הוא מגלם במבנה שלו, היה נקודת המוצא לפרויקט, המציג סינתזה בין חיי העיר לחיי הקיבוץ כדרך חיים וצורת מגורים חברתית וברת קיימא. זאת בשאיפה לעידוד קהילתיות, יצירת חיבורים ושותפויות בין אנשים שונים בעיר המתחדשת.

הפרויקט עוסק במרקם השכונתי ובמרחב הבין בנייני המשותף המייצר מערך מורכב של אזורים בעלי אופי ופרוגרמה שונה. הבינוי החדש והמערכת החברתית משתלבים בתוך המרקם העירוני הקיים ויחד נרקמת שכונה אחרת, שיתופית, ערכית ומודרנית.

​

בהנחיית פרופ' אדר' אירית צרף-נתניהו.